פטרת בציפורניים אצל קשישים סיעודיים – סיבות, תסמינים וטיפול

ככל שאנו מתבגרים, עולה מאוד השכיחות של פטרת ציפורניים. בקרב ילדים ובני נוער, התופעה כמעט לא קורית. כשמתבגרים, קצב צמיחת הציפורניים מואט ולכן, קל יותר לפטרת להתבסס. מה שקורה בין השאר זה התעבות של הציפורן, שינו הצבע לצהוב או לבן ולפעמים גם גירוד ואי נעימות מופיעים. במיוחד, הבעיה נפוצה בקרב קשישים סיעודיים. נסביר איך זה קורה, וגם כיצד ניתן לטפל.

מדוע פטרת ציפורניים רווחת אצל קשישים סיעודיים?

קשישים, בפרט סיעודיים, סובלים פעמים רבות ממערכת חיסונית מוחלשת. סיבה זו תורמת מאוד לקלות שבה הפטריות פוגעות בציפורניים. לכך, יש להוסיף כל מיני מחלות רקע שמחלישות את הגוף. כך למשל, לחץ דם גבוה, סוכרת וכיוצא באלה.
סיעודיים, מטבע הדברים, אינם פעילים במידה רבה. מכאן, זרימת הדם איטית יותר ולגוף יותר קשה להיפטר מטפילים בכלל ופטריות בכלל. על כל אלה, אפשר להוסיף עוד כמה וכמה סיבות. למשל, תחלופה מאוד איטית של תאי הציפורניים. כמו כן, חשיפה משמעותית לפטריות או עובש, במסגרת מוסדות טיפוליים או בתי אבות.

נמצא כי ככלל, במקומות שבהם יש מגורים משותפים, מקלחות משותפות, שיעורי ההדבקה עולים. קשה יותר להקפיד על הפרדה מלאה בין אלה הסובלים מפטרת לבין אלה שלא. שימוש משותף בפיג'מות ובעיקר כפכפים או נעלי בית, הינו גורם משמעותי המעודד הידבקות.

מחקרים עדכניים מגלים כי בכל שנה, מואט קצב צמיחת הציפורן בערך בחצי אחוז. זה אולי נשמע מעט, אך יש לכך השפעה מצטברת. שינויים בציפורן, הפיכתה למחוספסת, שבירה, פחות נוקשה, הופכים אותה להרבה יותר פגיעה. ניתן לראות כי לרוב הציפורניים מאבדות את השקיפות, נעשות אטומות למראה וחיותן יורדת.

האם ניתן למנוע פטרת ציפורניים?

מומחים ברפואה של הגיל המבוגר מסבירים כי קיים חוסר מודעות לבעיית הפטרת בציפורניים. מטפלים סיעודיים, עובדים זרים ומוסדות שונים כגון בתי אבות סיעודיים או לא מודעים או שמתקשים להפנות משאבים להורדת שיעור הנדבקים. אחרי הכל, אנשים סיעודיים סובלים ממצוקות רבות וזקוקים לטיפול ניכר, בהרבה מאוד תחומים. ניידות, רחצה, האכלה ועוד ועוד. גם אם פגיעה במבנה הציפורן, התעוותות שלה, התפוררות או שינויים בצבע נראים זניחים, הרי שיש בכך כדי להשפיע על איכות חייו של הקשיש. בהמשך נסביר על כמה טכניקות פשוטות לטיפול.

האם ניתן למנוע הופעת פטרת הציפורניים אצל קשישים סיעודיים?

עוד לפני הטיפול, חשוב מאוד להקטין את סיכויי ההדבקה, הן ראשונית והן חוזרת. בין היתר, ניתן לעשות זאת על ידי חיטוי מקלחות משותפות, שימוש בכפכפים אישיים, הקפדה על ייבוש הרגליים בצורה מלאה, לאחר כל הרטבה. כמו כן, מודעות לשינויים במבנה הציפורן, כך שניתן להגיש טיפול בשלב מוקדם ככל האפשר.

יש לשמור על כף הרגל יבשה לאורך היום ולהיזהר מחבלות. חבלה בכף הרגל ובציפורניים הופכת את האזור לרגיש יותר, להידבקות. שימוש במשחות וקרמים, ריכוך העור וכן הקפדה על פעילות גופנית במידת האפשר (לשיפור מחזור הדם) מחזקים את הגוף, משפרים את מערכת החיסון ובתורם – מסייעים גם למניעת הפטרת בקשישים סיעודיים.

כשיש פטרת – מה עושים

לאחר גילוי של פטרת, ניתן לזהות את סוג הפטרייה על ידי בדיקת דגימה במעבדה. שיטות הטיפול הקיימות כיום הן:

• משחות וקרמים – בעלי אפקט אנטי פטרייתי. חלק מהתכשירים יעיל לסוגים מאוד ספציפיים של פטריות.
• לק טיפולי – מורחים על ציפורן נגועה. לפני כן, יש לשייף בעדינות את הציפורן.
• לייזר – טיפול לא פולשני שחודר לעומק הציפורן וקוטל את הפטרת.
• טיפול סיסטמתי – באמצעות תרופות מרשם (טבליות לבליעה).
• עוד על טיפול בפטרת הציפורניים