מה ההבדלים המהותיים בין בית אבות לדיור מוגן?

פתרונות המגורים המיועדים לבני גיל הזהב מחולקים ברמת העיקרון לשתי קבוצות עיקריות: בתי אבות ומוסדות דיור מוגן. זוהי גם ההתלבטות העיקרית המלווה אנשים המגיעים לגיל זהב ובני משפחותיהם. ברור שלכל מוסד ספציפי יש את החוקים והתנאים שלו, ושמה שמתאים לאדם מבוגר אחד לא בהכרח יתאים לחברו, אולם עדיין יש כמה הבדלים בסיסיים בין בתי אבות למוסדות דיור מוגן וחשוב שבני גיל הזהב ומשפחותיהם יהיו מודעים להבדלים אלו.

מיהן אוכלוסיות היעד במוסדות דיור מוגן ובבתי אבות? והאם יש הבדלים?

ההנחה המקובלת כיום היא שמוסדות דיור מוגן מיועדים במידה רבה לקשישים בעלי רמת תפקוד גבוהה יחסית, אפילו תפקוד עצמאי לכל דבר ועניין. הם עוברים לבתי הדיור המוגן על מנת ליהנות מאיכות חיים ברמה גבוהה – לעיתים עד לרמה של בית מלון – לקבל במידת הצורך שירותים הכרחיים ולקחת חלק בפעילויות שונות לשעות הפנאי. זוהי במידה רבה סביבת מגורים נעימה, וכמובן איך יודעים האם ומתי מגיע הזמן להמליץ להורים על דיור מוגן מוגנת. חלק מהמוסדות מעמידים לדיירים את האפשרות לצאת מהמוסד לכמה שעות לצורך סידורים או ביקור משפחתי, בכפוף כמובן ליכולת התפקוד שלהם.

הדגש ברוב בתי האבות, מן העבר השני של המשוואה, הוא על מתן פתרונות לקשישים בעלי תפקוד מעט נמוך יותר: אלו יכולים להיות קשישים עצמאיים, אבל בעיקר בקשישים תשושים, תשושי נפש או סיעודיים. עקב כך מעטפת השירותים האישיים שהם מקבלים היא מעט מקיפה יותר במישור הטיפולי.

חשוב להדגיש עם זאת שהגבולות בין בתי אבות למוסדות דיור מוגן, בהיבט של אוכלוסיית היעד, הולכים ונעשים מטושטשים ככל שהזמן עובר. ניתן למצוא היום לא מעט מוסדות דיור מוגן שכן מציעים מחלקות לקשישים בתפקוד נמוך יותר. מנגד, ישנם בתי אבות שפונים לקשישים עצמאיים ואפילו מציעים עבורם תנאי מגורים נאים בהחלט.

בחינת השירותים במוסדות השונים היא הכרחית

בהתחשב בעובדה שהאדם המבוגר צפוי להעביר במוסד הייעודי עבורו תקופה ארוכה, של חודשים ולעיתים גם שנים, ברור מדוע צריך לבחון את השירותים שהוא מקבל בכל אחד מהמוסדות. גם כאן אי אפשר להצביע על נוסחה חד משמעית, אם כי בדרך כלל רשימת השירותים והתשתיות שמציעים מוסדות לדיור מוגן הם רחבים יותר. בדיור המוגן הדגש פעמים רבות על חיי חברה עשירים, כשהמשמעות היא תשתיות דוגמת חדר כושר או ברכה, פעילויות עשירות לשעות הפנאי: חוגים, הרצאות, מופעים ועוד.

למרות שניתן למצוא גם בתי אבות שמציעים פעילות עשירה, בדרך כלל השירותים שהם מספקים במובן הזה הם מעט מצומצמים יותר.

ומה באשר לשאלת המימון?

משתנה משמעותי במשוואת בחירת מקום המגורים לאדם המבוגר הוא התשלום הנגבה ממנו. למרות שגם כאן יש הבדלים בין המוסדות השונים, ולעיתים גם תמחור שונה לחלוטין של חדרים ואופני שהות שונים במוסד נתון, אפשר לטעון בפה מלא שבדרך כלל מוסדות לדיור מוגן יהיו יקרים יותר מאשר בתי האבות. סיבה מרכזית לכך היא שהחלק הארי של המוסדות מהסוג הזה הם פרטיים לחלוטין, להבדיל מבתי האבות שעשויים להיות מנוהלים על ידי המדינה, קופות החולים וכן הלאה.

סוגיה משמעותית נוספת במישור הכלכלי היא אפשרות המימון. במקרה של בתי האבות, ניתן לקבל מימון חלקי של השהות במוסד באמצעות קוד משרד הבריאות או בכפוף לקביעותיה של הוועדה מטעמו של משרד הרווחה. במקרה של מוסד לדיור מוגן, לעומת זאת, אין אפשרות לקבלת השתתפות של גורם כזה או אחר. בהתחשב בכך שהעלויות מראש הן גבוהות יותר, אפשר להסיק שלא כל אדם מבוגר יכול להרשות לעצמו להתגורר במוסד לדיור מוגן. הוא יכול להשתמש לשם כך בנכסיו הקיימים, בעיקר בכל הנוגע למשכנתא הפוכה, אבל זה כבר נושא מורכב המצריך דיון נפרד.

אולי יעניין אותך גם:

האם יש מקום לתשושי נפש בבתי דיור מוגן? התשובה תפתיע גם אתכם