פסק דין: ניתן לגבות תשלום עבור שיכון של מטפל סיעודי בבית דיור מוגן

פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית הדין לחוזים אחידים (ת"א 35070-02-11) בתאריך ה-28.5.13, עוסק בביטולם של תנאים מקפחים בחוזים אחידים בהם משתמשים חברות המנהלות בתי דיור מוגן בישראל. כפי שנראה כפועל יוצא מן הפסיקה, בתי הדיור המוגן יהיו רשאים לגבות תשלום עבור שיכון מטפל סיעודי באותה יחידה.

דיור מוגן וטיפול סיעודי

ידוע לכל כי חלק לא מבוטל מדיירי הדיור המוגן יהיו זקוקים בשלב כלשהו במהלך בשהותם לעזרה של מטפל צמוד אשר יעזור להם בכל צרכיהם. שכירת שירותים אלו והלנתו בדירה שבה מתגורר הדייר עומדת בליבת פסק הדין, כחלק ממערכת היחסים החוזיים בין הדיירים לבין מנהלי הדיור המוגן. עד למצב טרם פסק הדין, החוזים אשר הסדירו התנהלות זו, העלו סייגים שונים (המשתנים ממקום למקום) מגבילים על העסקה או הלנה של מטפל ביחידת הדיור.

טענות הצדדים והשתלשלות העניין

למעשה השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין הינה האם תנאי שמחייב את הדייר בתוספת תשלום בגין מגוריו של מטפל ביחידת הדיור הינה תנאי מקפח ופסול, או שמא מדובר בתנאי לגיטימי שאין לבטלו. חשוב לציין כי למרות חקיקתו של חוק הדיור המוגן בשנת 2012, עדיין סעיפי החוק העוסקים בנושא לא נתנו תשובה מפורשת האם ניתן להתנות על זכות זו.

דיירי הדיור המוגן טוענים כי הם משלמים סכומים נכבדים עבור המגורים ואין הצדקה להוסיף סכומים נוספים. מעבר לכך, לא הוכח כי מגורי המטפלים עם הדיירים מהווים תוספת עלות למנהלי הדיור המוגן. ההגבלה המובאת בתנאי מנוגדת לציפיות הדיירים, ופוגעת בזכויות יסוד של הדייר המוגן. מנהלי הדיור המוגן טענו מנגד כי מן הבחינה המשפטית אין כל מניעה לבצע תנאי זה, גם לפי חוק דיור מוגן החדש, ובאופן המעשי בדרך כלל מתקיים משא ומתן בין הצדדים המייתר את ההתניה. מעבר לכך סכום התוספת נחוץ וגם סביר.

דיון והכרעת בית הדין בסוגיה

בית המשפט סוקר את השדה המשפטי הנסוב סביב סוגיה זו. בית המשפט בחן האם מדובר כאן בחוזה אחיד ובהמשך, האם מדובר כאן בתנאי מקפח על פי העילות המנויות בחוק לכך. לנוכח שתיקת החוק החדש בנושא זה, נראה כי ניתן להסיק כי אין איסור מפורש או משתמע על גביית תשלום עבור מגורי מטפל. בית המשפט מדגיש כי אכן במקרים מסוימים, בהם תוספת התשלום עבור מגורי מטפל הינה מופרזת ולא סבירה, ניתן יהיה לראותה כנוגדות את הוראות החוק.

יתרה מכך, בית הדין סבר כי החיוב בתשלום נוסף משרת אינטרס לגיטימי לחלוטין של מנהלי הדיור המוגן. ישנו הגיון שמגורי מטפלים יהיה כרוך בתוספת עלויות. הם משתמשים בחשמל במים בגז ויוצרים מטבע הדברים בלאי נוסף על ידי שימוש במתקנים משותפים. בשל כך, אין לראות תנאי זה כמקפח.

הכרעת בית הדין

לאור ההסכמות שהושגו בין העותרים לבין מנהלי הדיור, נוצרו דרישות סבירות ומאוזנות המסירות חשש של קיפוח. פסק הדין הביא נושא בעל חשיבות ציבורית רבה. לאור העובדה כי חלק מהחוזים שעמדו בפסק הדין הינם ישנים וכן עקב שיתוף הפעולה בין הצדדים בניסיון ליישב את מרבית המחלוקות, אין ספק כי התחולל שינוי של ממש בכל הנוגע לזכויות דיירים בדיור מוגן.

מן הפן המעשי, יש לזכור כי דרישת בעלי דיור מוגן לתוספת תשלום בגין שהותו של מטפל הינה לגיטימית. עם זאת, ניתן לנהל משא ומתן על כך, ובמקרים בהם התשלום נראה מופרז ולא סביר, ייתכן כי אף לא יעמוד במבחן החוקיות של חוקי החוזים האחידים.