Home » עידכונים » זכאות קבלת שעות נוספות לעובדים זרים

זכאות קבלת שעות נוספות לעובדים זרים

עובדים זרים סיעודיים אשר עובדים בישראל באישור, זכאים לאותן זכויות העסקה אשר להן זכאי עובד ישראלי.

בעניין זה, חלים על העובדים הזרים מכלול החוקים, ההלכות והתקנות אשר כתובים בחוק: חופשה שנתית, תשלום ימי הבראה, ימי חופש בחגים וכן יום חופש שבועי, תשלומי ביטוח לאומי וביטוח רפואי והפרשה לקרן פנסיה.

נושא אשר שרוי במחלוקת הוא התשלום על שעות נוספות. הסיבה לכך היא מהות עבודתם של העובדים הזרים העוסקים בטיפול וסיעוד – הם שוהים בבית המטופל / המעסיק 24 שעות ביממה ונקראים לשירות גם בלילות, בשבתות וכן בחגים.

בעקבות הבעייתיות הזו, נוצר מצב שבו בתי משפט לעבודה פסקו פסיקות שונות, ולעיתים סותרות, לגבי מקרים העוסקים בתשלום שעות נוספות ויצרו בעקבות זאת בלבול לגבי המצב התקין והחוקי.

להלן מספר פסיקות סותרות שניתנו בעבר:

* עובד זר זכאי לקבל 30 אחוזים ממשכורתו כתוספת גלובאלית.
* על עובד זר חלה חובת ההוכחה על שעות העבודה שעבד בפועל או על מתכונת העבודה.
* עובד זר זכאי לתשלום עבור כל אותן שעות בהן הוא עומד לרשות ושירות המעביד שלו.
* עובד זר אינו זכאי כלל לתשלום של שעות נוספות.

זכאות קבלת שעות נוספות לעובדים זרים

בתאריך 29/11/2009 פרסם בית המשפט העליון את פסק דין גלוטן (בג"ץ 1678/07) לעניין זכאותם של עובדים זרים לקבל תשלום עבור שעות נוספות.

הנושאים בהם דנה העתירה היו:

* האם עובד סיעודי אשר מועסק בבית המטופל זכאי לתשלום עבור שעות נוספות
* האם חלים על עובד סיעודי סעיפי החריגים בחוק שעות העבודה, שהם סעיפים 30(א)(5) ו- 30(א)(6)

ומהם סעיפי החריגים בחוק?

30 – תחולת החוק (תיקון: תשכ"ט, תשל"א)

(א) – חוק זה אינו חל על העבדתם של…. (ומפרט בסעיפים השונים את החריגים, נציין את אלו הרלוונטיים לענייננו)

(5) – עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי

(6) – עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם

הדיון שקדם לבג"ץ היה בבית המשפט המחוזי, אשר פסק כי החרגה זו אינה תקפה על עובדים זרים סיעודיים אשר עובדים בבית המטופל. פסיקה זו הובילה לערעור שהוגש לבג"ץ.

לא תמיד מתאפשרת התערבות מצד בית הדין הגבוה לצדק בפסקי דין אשר קבע בית הדין הארצי לעבודה. ההתערבות מותרת תחת קיומם של שני תנאים:

* גילוי של טעות משפטית מהותית בפסק הדין
* גילוי של חוסר צדק, המחייב בחינה מחדש

החלטת בג"צ בעניין זה הייתה שהכלל השני אינו מתקיים (כלומר, הצדק אינו מחייב את התערבותו), והוא לא ייחס חשיבות לכלל הראשון (לא בחן אפשרות של טעות משפטית מהותית). מכאן, שהחלטתו הייתה לא להתערב בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. בית המשפט סבר כי מי שחלה עליו חובת הדיון בנושא וקביעת התנאים להעסקתם של עובדים זרים בתחום הסיעוד הינו הגוף המחוקק.

החלטה זו הותירה מצב שבו פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הקובעת כי לעובדים זרים לא מגיע תשלום על שעות נוספות – עומדת בעינה, על-אף הבלבול הקיים וחוסר האחידות שבין הפרשנויות השונות לעניין זה.

משום כך, עובד זר, אשר מועסק היום כמטפל סיעודי – אינו זכאי לתשלום עבור השעות הנוספות, ובעצם, חובת מי שמעסיק היום מטפל זר או מטפלת זרה בביתו היא לשלם להם שכר מינימום בלבד ואין חובה לשלם שעות נוספות עבור עבודה הנמשכת מעבר ל-8 שעות ביום.

יתכן שמצב זה ישתנה בעתיד אם יקבעו תנאי העסקה המתייחסים באופן ספציפי להעסקת עובדי סיעוד זרים המועסקים בבית המטופל 24 שעות ביממה.

יש לציין שמאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715427

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר